תוכן

טו) אמנם בז' תחתונות של האצילות, שהם כללות זו"ן, אין הדבר על דרך הנז’, כי אלו היה כן, היה ראוי שאוה"פ היוצא מיסוד דאימא, יכנס בחסד לבדו, ויחלק לשנים, חציו לאו"מ אל החסד, וגם ימשך עד סוף כל האצילות, וחציו לאו"פ אל החסד, ואח"כ יצא מהיסוד שבחסד, וינתן אל ספירת הגבורה, ויחלק לשנים, חציו לאו"מ אל ספירת הגבורה, ולכל שלמטה ממנה, וחציו לאו"פ אל ספירת הגבורה. ואח"כ יצא מהיסוד של הגבורה, וינתן אל ספירת הת"ת וכו', עד דרך הנז"ל. ואמנם אין הדבר כן, רק אלו הז' תחתונות, קשורות ומחוברות יחד, וכרוכות זו לזו, כמו שיתבאר, והוא, כי יוצא אור מפנימיות אמא, מן היסוד שלה, וניתן לכל הו"ס ביחד, הכוללות ז"א כנודע, ונחלק לשנים: חציו נעשה אור פנימי, מתפשט תוך כל הו' קצות, הנקראים ז"א ביחד. וחציו נעשה אור מקיף א’, לכל הו' קצות הנקראים ז"א ביחד.